בס"ד

מטלה 7

שאלה

המאמר של כהן ועומר (2012) מציג דאגות של מורים שהשתתפו בתוכנית "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". פרט את ארבעת המקורות לדאגות אלה והביאו דוגמאות לכל אחד. כיצד מציעים המחברים להתגבר על הדאגות האלה וליצור בקרב מורים "מוכנות לשינוי"?

תשובה

נמצאו הבדלים מובהקים בפרופיל הדאגות של מורים המעידים על עצמם כמיומנים בישומי מחשב בהשוואה למורים שאינם מיומנים.

תהליך השינוי עשוי להיות מוצלח יותר, אם דאגות המורים יילקחו בחשבון בעת ניהולו.

נמצא כי שנויים שמקורם חיצוני אשר נכפו על בית הספר מגבירים בדרך כלל את התנגדות המורים לשינויים המוצעים, מאיימים על החופש האקדמי של המורה ובכך פוגעים בתחושת הפרופסיונאליות שלהם, ועשויים לעורר חוסר אמון וחוסר ביטחון אצל המורים (וינשטיין, 2000 ).

יחודו של המודל באפיון היבטים שונים שמעסיקים את המורה במהלך שנוי שהוא חווה.

שבעת השלבים הינם:        

הכרה ומודעות-

עניין בידע

עניין אישי

עניין בהתארגנות

עניין בתוצאות

עניין בשיתוף פעולה

התמקדות מחדש

מטרת המחקר הנוכחי, לאפיין את דאגות המורים שחוו את הפעימה הראשונה בתום השנה

הראשונה ליישום תוכנית התקשוב בבית ספרם. ללמוד, מהם ההיבטים שמעסיקים אותם ומהי

מוכנותם לשנוי.

2006) Hall & Hord ), הציגו מודל בן שבעה שלבים להתפתחות אופי הדאגה והעניין של המורים

ביחס לשינוי המתחולל בבית ספרם. המושג המרכזי במודל הוא " Concerns ", הוא משלב צרכים, רגשות, עניין, טרדות ודאגות בשקר לחידוש.

1. שליטת המורים בישומי מחשב שונים
2. מדדי דאגות המורים בהתייחס לתוכנית התקשוב הלאומית למאה ה 2
3. ממוצעים וסטיות תקן של ההיגדים שהרכיבו את מדד מוכנות המורים לתוכנית התקשוב הלאומית למאה ה 21
4. הדאגות והמוכנות לעבודה בתוכנית התקשוב לפי מידת השליטה בשימושי מחשב.
    

1. ישנם הבדלים ניכרים בשליטת המורים ביישומים השונים. בעוד שבהתייחס לשימושים המסורתיים (כמו דואר אלקטרוני, חיפוש מידע, שליטה במעבד תמלילים ובניית מצגות) מעידים על עצמם רוב המורים כבעלי רמת שליטה גבוהה או מעולה, בשימושים הקשורים במיומנויות הדרושות לתוכנית התקשוב למאה ה 21-  העידו על עצמם רוב המורים (מעל ל 50% ) שהם בעלי רמת שליטה בינונית ומטה.
2. מהמידע שהוצג בטבלה ניתן לזהות דאגות בולטות של המורים בשלב זה של השנוי (עניין אישי, התארגנות וכן התמקדות מחדש), בצד היבטים שאינם מעסיקים אותם כעת.
3. באמצעות מתאמי פירסון נבחנו הקשרים בין מדד שליטת המורים בישומי המחשב לבין הדאגות
4. השונות ומוכנותם לשינוי. ככל שהמורים תופסים עצמם כמיומנים יותר הם מגלים יותר הכרה ומודעות לתכנית מגלים פחות עניין אישי, מודאגים פחות מההתארגנות ומודאגים פחות מהתוצאות ,עוסקים יותר בשיתוף הפעולה, החששות הטכנולוגיים שלהם נמוכים יותר הם עוסקים יותר בהתמקדות מחדש ומוכנותם לשנוי רבה יותר .
    
    
    
    
   הצעת המחברים להתגבר על דאגות אלה  וליצור אצל המורים "מוכנות לשינוי":
    
   תהליך השינוי עשוי להיות מוצלח יותר, אם דאגות המורים נלקחות בחשבון.  חשוב שמובילי השנוי ישוחחו עם המורים, ינסו להבין מה מדאיג אותם. כמו כן, המידע שנאסף במחקר לגבי ההיבטים המעסיקים ומדאיגים את המורים בשלב זה, עשוי לסייע בניהול העמקת
   הטמעת "תוכנית התקשוב למאה ה- 21 " בבתי הספר בהם היא מופעלת ובבתי ספר נוספים.
   בשנוי של התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21 להטמעה ממשית נדרשת התייחסות מקיפה יותר, מעבר להקניית מיומנות בתקשוב. מדובר בתוכנית שמטרתה ליצר שנוי במעגל למידה מסדר שני ואף
   ולהביא לשינוי המודל המנטאלי או מסגרת ההתייחסות והערכים הקשורים בה. לכן נדרש לתת את הדעת על היבטים שונים, ביניהם יצירת מוכנות- בניית הבנה והפנמה לשם מה השנוי נחוץ עבור
   המורים ועבור בית הספר ואמונה שהשנוי בר מימוש.
   נמצא שבניית יכולת ומסוגלות נתפשת כחיונית בעת ניהול שנוי. במחקר זה נמצא כי מורים המרגישים שליטה במיומנויות מחשב גילו מוכנות רבה יותר לשנוי. מורים שחשו מיומנים בטאו פחות דאגה והיו
   פנויים לעסוק בהיבטים מתקדמים יותר של התמודדות עם השנוי: התמקדות מחדש. נראה כי יש להמשיך ולתת את הדעת על המשך ההכשרה, פיתוח מיומנויות התקשוב בקרב המורים ותמיכה שוטפת בצד הטכני והטכנולוגי.
    

משימה מס' 6 לקורס שילוב טכנולוגי, בנושא תיאוריות למידה והשלכותיהן לפיתוח של יח"ל מתוקשבות.

שאלה 1:

מטרות אופטיביות ללומדה לימוד חשבון – ספירה עד 10:

מהלך המשחק בלומדה:

• לכל מספר מתלווה ציור התואם את המספר, למשל, ליד הספרה 1 מופיעה דמות או ציור של חפץ אחד, ליד הספרה 2 מופיע ציור של שני פרחים וכן הלאה.
• ספירה עד 5 - ספרו את הדמויות והקלידו את מספרן
• ספירה של +1 - הוסיפו לדמויות עוד דמות, ובחרו את התמונה המתאימה
• ספירה עד 5 - סיפור את הדמויות ובחרו תמונה עם אותה כמות דמויות
• חיפושיות -  ספירת נקודות על חיפושית משה רבינו. הנקודות הן עד 6. 
• מטרת המשחק היא ללמוד לספור עד 10.

מטרות אופרטיביות של היחידה:

1.     התלמיד ידע מושגי יסוד של מספריים.

2.     התלמיד יעצב יחס חיובי לספירה ולא יפתחו חרדה מפני מספרים.

3.     התלמיד יכיר את עולם המספרים עד 10.

4.     התלמיד ידע לספור עד 10.

5.     התלמיד ייעזר בחוש השמיעה ע"י השמעת הקריין את שם המספר.

6.     התלמיד ידע לזהות את המספר.

7.     התלמיד יבחין בין מספר הדמויות ויבחר בהתאם את הספרה המתאימה.

8.   התלמיד יזכור את צורת המספר, את אופן ואת הספירה עד 10.

מטרות אופטיביות של לומדת "חרוזים מתוקים":

מהלך המשחק בלומדה:   מופיעה דמות של חיה למשל עכבר ולמטה מופיעות שתי תשובות עם המילים המתחרזות אחת מהתשובות הכונה, למשל נשבר או מסולסל, לחיצה עם העכבר על המילה הנכונה (במקרה זה נשבר) משמיעה קריאת עידוד "כל הכבוד, אולם לחיצה על מילה לא נכונה משמיעה את הקריאה "נסו שוב" וכך לומד הילד ונחשף לעולם החריזה.

 

מטרות אופרטיביות של היחידה

1.    התלמיד יפתח מודעות לעובדה כי למילים שונות צליל דומה.

2.    התלמיד ידע להבחין בין שתי מילים ויצטרך לבחור את המילה המתאימה.

3.    התלמיד ישפר את מהירות ורציפות הקריאה

4.    התלמיד יקרא מילים תבניתיות.

5.    התלמיד ילמד לדייק בקריאתו.

6.    התלמיד יבין את הנקרא.

7.    התלמיד יתרגל קריאה על-פי הנחיות נתונות.

 

מטרות רגשיות

הגברת המוטיבציה ללמידה בכלל ולקריאה בפרט מאחר והלמידה מיושמת באמצעות מחשב עם תמונות צבעוניות ועם מתן חיזוקים חיוביים, מה שגורם להעלאת קצב העבודה, פיתוח לומד עצמאי.

שאלה 2:

שתי הלומדות תומכות בגישה הביהייביוריסטית, שבה הלמידה מיועדת לשינוי התנהגותם של הלומדים בתהליך של ניסוי וטעייה. בתהליך זה כמו בלומדות מתבקשים הלומדים לבחור את התשובה הנכונה ולהתאימה על פי התאמתה לציור המתאים או הצליל הדומה למילה שנשאלה דך שתהליך זה במידה ולא מתבצע כראוי מקבל התלמיד משוב באמצעות חיזוק שלילי שאומר לו "נסה שוב" עד אשר התלמיד מצליח לבחור את התשובה הנכונה ואז הוא מקבל חיזוק חיובי של "כל הכבוד". הגישה הביהייביוריסטית מיועדת לשינוי התנהגות הלומד, ואכן בלומדות אלו התלמיד משתנה הוא לומד לספור, לזהות מספרים, צלילים זהים למילים שונות, התלמיד מפתח את המודעות למילים וצלילם, לומד לספור עד 10, לומד להכיר את צורת כתיבת הספרה. וכמו כן מתגברת אצלו המוטיבציה ללמידה, להעלת קצב העבודה ולפיתוח לומד עצמאי וחושב.

שאלה 3:

אומנם בשתי הלומדות הנ"ל התרחשה למידה וחל שינוי אצל הלומד, אולם השתתפות הלומד היא פסיבית, ועיקר השתתפותו נעשית על ידי לחיצה בעכבר על התשובה הנכונה, כלומר הלומד מגיב לגירויים חיצוניים, הידע נתפס כאובייקטיבי, נתון ומוחלט, לילד אין חלק בעשייה, בתכנון, בידע קודם, ובאנליזה לידע חדש, הלומדה מאפשרת למידת מיומנות אוטומתית, הקניית ידע מדויק ומוכן, הלומדה לא מציעה הבנת תהליך היווצרות הלמידה אצל הלומד, היחס לטעויות  של הלומד הוא לא בהבנת התהליך השגוי שיצר הלומד על מנת להגיע לתשובה הנכונה אלא מתן חיזוק שלילי קצר, הדור מהלומד לנסות שוב, אין כאן למידה חוויתית שבה הידע נבנה דרך חוויה של הלומד, אין פרשנות אישית ויצירת משמעות חדשה לידע קודם המביאה לשיפור ויכולות להתמודד עם פתרון בעיות דומות ללמידה שהתרחשה. זוהי למידה המבוססת על ניסוי וטעייה והבניית ידע עצמאית.