יום חמישי, 5 ביוני 2014

קישורים מתוקנים:

http://hadassasaritcohi.blogspot.com/2014/05/5.html  מסמך איפיון

  https://docs.google.com/presentation/d/13b8V8IZT_tM7WD9Dk3ZO70HNp7pQXdl2skDwGNKI51c/edit?usp=sharing                                                                              קישור למצגת

קישור לשאלון ידע:  https://docs.google.com/forms/d/1moxH-7A04qKmF1B8tjY2a-7I8NRDFk0szfUEKsGgZP8/viewform?usp=send_form

קישור לסרטון הדרכה: https://plus.google.com/110872212876835145902/posts/BWhaHiR2u63


יום שישי, 23 במאי 2014

בס"ד
משימה 5- כתיבת מסמך אפיון
מגישות: הדסה שורבה
שרית עמרם
כוכי תורג'מן
מלכה ארגמן

דיסציפלינה:גיאוגרפיה.

נושא השיעור: הכרת מבנה כדור הארץ ושלושת שכבותיו  העיקריות:קרום,מעטפת וגלעין.

 כיתות יעד: ז, תלמידים בני 12-13.


ידע קודם: הכרת החלל ומערת השמש.יחידת הלמידה הינה תתווסף לשיעור הפרונטאלי

מטרה אופרטיבית:
התלמידים יבינו את התהליך בו מתרחשת רעידת אדמה
אמצעים:
מצגת הכוללת בתוכה סרטון.
מהלך שיעור:
פתיח-  המורה יחשוף בפני הכיתה את הנושא. ומה נלמד השיעור. הרצאה קצרה בנושא תוך שאילת שאלות מנחות.
מצגת
סיום- סרטון המסכם.
הקניה:
המורה יחשוף בפני הכיתה את הנושא "רעידת אדמה" וכתיבתו על הלוח  ויסביר כי רעידות אדמה מתרחשות באזורים רבים על פני כדור הארץ.

סיעור מוחות בכיתה, המורה יעלה שתי שאלות בפני התלמידים:
1.מהי רעידת אדמה?
2. מה לפי דעתם גורם לרעידת אדמה?
התלמידים יענו על פי ידע קודם. את תשובותיהם המורה יכתוב על הלוח.
לאחר מכן יציג את עיקרי הנושאים אשר ילמדו.
u     אלו שכבות יש בתוככי כדור הארץ?
u     מהם הלוחות הטקטוניים ומה מניע אותם ובנוסף מה גורם לרעידות אדמה?

הערך המוסף של הטכנולוגיה:
הערך המוסף של הטכנולוגיה ביחידה זו הינה הדגמה וחשיפה של החומר מעבר להסבר בכיתה, כלומר ישנה כאן תוספת לשיעור אשר יכול לענות על צרכים של מספר תלמידים, שהרי בכיתה ההטרוגנית יושבים לומדים מכל מני רמות, יכולת קליטה שונה ולכל אחד צורת למידה שונה. התוספת הטכנולוגית יכולה לעזור לאחרים ע"י צפייה להשלים את תהליך הלמידה כי לא תמיד ברור לנו רק ע"י הסבר. המצגת והסרטון יכולים להשלים ולענות על צרכי כל הילדים ולכן יכולה להיווצר למידה משמעותית.
יחידה זו תומכת בגישה הקונסטרוקטיביזם - היא גישה בה מטרת הוראה משמעותית היא הוראה כזו המאפשרת ללומד למידה משמעותית. כלומר המטרה בגישה זו היא שתהיה למידה ולא הוראה למידה משמעותית לפי גישה זו יכולה להיעשות בכל מיני דרכים יצירתיות על מנת שהלומד יבין את הנלמד: בחקר , בהרצאה מעניינת או במשחק.
 ביחידה כלולים  שלשה שלבים:
השלב הראשון הוא שלב הגילוי שבו התלמידים מעלים שאלות והשערות הנוגעות לחומר הלימודי שהוצג להם, בשלב השני המורה מסייע לתלמידים בתהליכי ההמשגה של המושגים החדשים ע"י טכנולוגיה ובשלב האחרון מזמנים להם פעילויות ליישום המושגים בהקשרים חדשים.
היתרונות ביחידה זו הם:  דיאלוג מתמשך ואינטימי בין הלומד למורה אפשור מצבי למידה פתוחים (יצירתיות של הלומד, למידה שאינה דווקא ליניארית) נגישות מרבית למקורות מידע ולמידע אמין ועדכני, למידה שיתופית באינטנסיביות גבוהה, המתאפיינת בחיבוריות גבוהה (ערוצי מידע רבים ומגוונים) ועידוד עבודה עצמאית.

קישור למסמך איפיון:


קישור למצגת לימודית:



קישור לשאלון ידע:


קישור לסרטון הדרכה:



יום שלישי, 22 באפריל 2014

רעידות אדמה וכיצד הן התרחשו: https://plus.google.com/110872212876835145902/posts/QdsiYnzwBYFhttps://plus.google.com/110872212876835145902/posts/QdsiYnzwBYF

יום חמישי, 13 במרץ 2014




פרויקטי סיכום בקורס "שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה"


שלב תכנון:

1.      תחום דעת: גאוגרפיה.
2.      נושא השיעור: רעידת אדמה
3.      שכבת גיל: 12-13
4.      קהל יעד: כיתה ז'
5.      ידע קודם: הכרת החלל ומערת השמש.


יחידת הלמידה הינה תתווסף לשיעור הפרונטלי

מטרה אופרטיבית:
התלמידים יבינו את התהליך בו מתרחשת רעידת אדמה

אמצעים:
מצגת הכוללת בתוכה סרטון.

מהלך שיעור:
פתיח-  המורה יחשוף בפני הכיתה את הנושא. ומה נלמד השיעור. הרצאה קצרה בנושא תוך שאילת שאלות מנחות.
מצגת
סיום- סרטון המסכם.

הקניה:
המורה יחשוף בפני הכיתה את הנושא "רעידת אדמה" וכתיבתו על הלוח  ויסביר כי רעידות אדמה מתרחשות באזורים רבים על פני כדור הארץ.

סיעור מוחות בכיתה, המורה יעלה שתי שאלות בפני התלמידים:
1.מהי רעידת אדמה?
2. מה לפי דעתם גורם לרעידת אדמה?
התלמידים יענו על פי ידע קודם. את תשובותיהם המורה יכתוב על הלוח.
לאחר מכן יציג את עיקרי הנושאים אשר ילמדו.
u    אלו שכבות יש בתוככי כדור הארץ?
u    מהם הלוחות הטקטוניים ומה מניע אותם ובנוסף מה גורם לרעידות אדמה?

התלמידים יפנימו את הסבר המורה ע"י  מצגת: במצגת מוצגים הנושאים והמושגים הבאים- מבנה כדור הארץ, הלוחות הטקטונים, מה מניע את הלוחות, סוגי תנועות, מהי רעידת אדמה , מה גורם לרעידת אדמה, גלי רעידת אדמה, סממוגרף, סולם ריכטר, הנזקים, האם ניתן לחזות רעידת אדמה ומפת הלוחות הטקטונים באזורינו.
תוך כדי העברת המצגת ינתן  הסבר מרחיב על כל נושא ונושא כהרצאה ודיון בכיתה.


סיכום : הקרנת סרטון רעידות אדמה:

כניסה  לסרטון מבנה כדור הארץ שבו מוצגים שרטוט ותיאור של מבנה כדור הארץ.

רפלקציה:

מה למדתם מהשיעור ?
מה אהבתם בשיעור ?
מה הוא חידש לכם ?
ציינו דבר אחד שאהבתם/עניין/סקרן/הרגיז אתכם בכל השיעור.

שיעורי בית
דף עבודה ממוחשב (בקובץ אקסל) בו יענו על שאלות כולל משוב, בנוסף יהיה עליהם לכתוב כיצד התמודדו עם השאלות והחומר הנלמד, יהיה עליהם לשתף זאת מול הכיתה.


הערך המוסף של הטכנולוגיה:
הערך המוסף של הטכנולוגיה ביחידה זו הינה הדגמה וחשיפה של החומר מעבר להסבר בכיתה, כלומר ישנה כאן תוספת לשיעור אשר יכול לענות על צרכים של מספר תלמידים, שהרי בכיתה ההטרוגנית יושבים לומדים מכל מני רמות, יכולת קליטה שונה ולכל אחד צורת למידה שונה. התוספת הטכנולוגית יכולה לעזור לאחרים ע"י צפייה להשלים את תהליך הלמידה כי לא תמיד ברור לנו רק ע"י הסבר. המצגת והסרטון יכולים להשלים ולענות על צרכי כל הילדים ולכן יכולה להווצר למידה משמעותית.
יחידה זו תומכת בגישה הקונסטרוקטיביזם - היא גישה בה מטרת הוראה משמעותית היא הוראה כזו המאפשרת ללומד למידה משמעותית. כלומר המטרה בגישה זו היא שתהיה למידה ולא הוראה למידה משמעותית לפי גישה זו יכולה להעשות בכל מיני דרכים יצירתיות על מנת שהלומד יבין את הנלמד: בחקר , בהרצאה מעניינת או במשחק.
 ביחידה כלולים  שלשה שלבים:
השלב הראשון הוא שלב הגילוי שבו התלמידים מעלים שאלות והשערות הנוגעות לחומר הלימודי שהוצג להם, בשלב השני המורה מסייע לתלמידים בתהליכי ההמשגה של המושגים החדשים ע"י טכנולוגיה ובשלב האחרון מזמנים להם פעילויות ליישום המושגים בהקשרים חדשים.
היתרונות ביחידה זו הם:  דיאלוג מתמשך ואינטימי בין הלומד למורה אפשור מצבי למידה פתוחים (יצירתיות של הלומד, למידה שאינה דווקא ליניארית) נגישות מירבית למקורות מידע ולמידע אמין ועדכני, למידה שיתופית באינטנסיביות גבוהה, המתאפיינת בחיבוריות גבוהה (ערוצי מידע רבים ומגוונים) ועידוד עבודה עצמאית.


- בנוסף העלתי גם את קובץ האקסל. קריאה מהנה.

יום ראשון, 2 בפברואר 2014

קורס: שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה.

מגישות:
שרית עמרם
כוכי תורגמן
שורבה הדסה- ר"צ
ארגמן מלכה


משימת- הגשת יומן אישי

ביומן אישי זה נציג ונתאר את ההתנהלות ותהליך הלמידה מנקודת מבט קבוצתית. בתחילת הקורס החלטנו על מפגש קבוצתי על מנת להגיש את המטלות בסיעור מוחין וכך שכל אחת מחברות הקבוצה תיחשף לכל הנושאים המועלים לבלוג, וביחד ננסה להגיב,לשתף, לתקן במידת הצורך.


 מטלה 1:

במטלה זו ציינו מהם ארבעת היתרונות בשימוש בלוגים בלמידה:
1.  מסייעת לתלמיד להיות מומחה בעולם התוכן הלימודי הרלוונטי.
2.  מגבירה את המוטיבציה בתהליך הלימודי.
3.  מזמנת אפיק אינטראקציה חדשני להשתתפות בתהליך הלימודי
4.  מספקת במה למגוון דעות ועמדות בתוך ומחוץ לכיתת הלימוד.

למדנו  כי צריך להכיל בנוסף לתכנים הלימודיים תכנים אישיים, תמונות, שיתוף חוויות אישיות של הלומדים על מנת ליצור גירויי וסקרנות וכלי המחבר אותם מכל הבחינות וכך ישמש הבלוג כלי המהווה אמצעי תקשורת ועדכונים חוץ לימודיים, והלומד ייכנס לבלוג גם מתוך כוונת ערוץ תקשורת חברתית חווייתית וגם מתוך כוונת למידה והתעדכנות בחומרי הלמידה הקיימים אותם יכניס המורה.

* המשימה התבצעה על ידי כלל חברות הצוות בסיעור מוחין


מטלה  2:
                   
במטלה זו נחשפנו למסקנות ממחקרים שבוצעו והראו כי הבלוג הינו כלי חינוכי אשר ניתן להעזר בו לפיתוח מיומנויות שונות כגון: כתיבה, קריאה, הערכה, אסטרטגיות למידה ואינטרקציה לימודית. זאת ועוד כיום אנו בעידן אינטרנטי אשר משפיעה על כל הסביבה שלנו (בבית, בחוץ, בעבודה ובחיי החברה) וכמובן על סביבת הלימוד שלנו. לכן ישנה מטרה לשלבו בתוך מערכת החינוך בצורה יעילה וחינוכית.


בנוסף שיערנו כי  אסטרטגיות הלמידה הצפויות להתפתח ולהשתפר בעקבות השימוש בבלוג הן:מגוון יכולות וסוגי חשיבה כמו:הסקה, מיזוג,השוואה,טיעון, השערה,שאילת שאלות, מיון, העלאת אפשרויות לצורך פתרון, העלאת נקודות מבט,זיהוי רכיבים, וקשרים, ייצוג המידע בדרכים מגוונות,הצדקת הידע,בידוד משתנים.


חשיבה מסדר גבוה שמה דגש על הפיכת תהליך בלתי מודע למודע, תוך דגש על פיתוח היכולת לבחור את האסטרטגיה המתאימה ביותר(בהתאם למטלה הקוגנטיבית).
אחס"ג הינן פעולות קוגנטיביות ממוקדות הנעות על פני רצף מאסטרטגיה ספציפית הממוקדת  במשימה אחת ספציפית ועד לאסטרטגיה כללית, המאפשרת  טווח רחב של משימות במגוון תחומים.
אחס"ג הן אבני  הבניין של תהליכי חשיבה , ורכישתן מסייעת בהעברת הידע, בניהול החשיבה וביצירת חשיבה מחודשת.
עפ"י הממצאים אסטרטגיות למידה מסדר גבוה הבאו לידי ביטוי באופן דומיננטי בעקבות השימוש בבלוג הם: "הסקה" , "טיעון" , זיהוי רכיבים וקשרים" , ו"העלאת מגוון נקודות מבט".

*לאחר מטלה זו אשר מציגה את הצדדים החיוביים והמחזקים של בלוג חינוכי, שרית וכוכי מורות למקצוע ספרות חשבו להשתמש בבלוג ככלי חינוכי בכיתתם.בנוסף לשאר חברות הקבוצה היה ברור כי כאשר ילמדו במוסדות חינוך, ישלבו את הבלוג בהוראת הלימוד שלהן, על מנת לייעל את הלמידה ככל האפשר, כפי שציינו קודם: מסייע בפיתוח מיומנויות שונות כגון: כתיבה, קריאה, הערכה, אסטרטגיות למידה ואינטראקציה לימודית.

* המשימה התבצעה על ידי כלל חברות הצוות בסיעור מוחין


מטלה 3:


במטלה זו נתבקשנו לקרוא את מאמרו "שילבו של האינטרנט בחינוך" של רפי נחמיאס ודוד מיודוסר, המאמר מציג את השימושים המרכזיים של תקשוב במערכת החינוך , לגבי כל אחד מהשימושים את האופן בו תורם לפיתוח הכוונה עצמית בלמידה ומיומנויות למידה נוספות: כלי להפצת מידע, תקשורת, מדיום ליצירה, מסגרת הוראה וירטואלית וכו'.

* הבנו כי השימושים המרכזיים של תקשוב יכולים להועיל לתלמידים לרכישת מיומנויות למידה אחרות ושונות ממה שהכירו עד כה, מיומנויות אלו יכולות לפתח ואולי לקרב את התלמידים לנלמד.

* המשימה התבצעה על ידי כלל חברות הצוות בסיעור מוחין.



מטלה 4 : תיאוריות למידה והשלכותיהן לפיתוח של יח"ל מתוקשבות.

במטלה זו התבקשנו להראות את המטרות האופרטיביות ללימוד חשבון וזאת על ידי משחק במחשב שבו התבקש הלומד לבצע מספר משימות חשבוניות כמו ספירה וחיפוש. המטרות היו: יחס חיובי לספירה, מושגי יסוד, הכרת עולם המספרים, זיכרון ,צורות המספרים ועוד.
בנוסף דנו במטרות הלמידה החיוביות והשליליות , כלומר דרך הלמידה ישנו ניסוי וטעיה כלומר במהלך המשחק הילד ינסה לענות על תשובות בלחיצת כפתור עד למציאת התשובה הנכונה ואז יקבל "חיזוק חיובי", אך מנגד השתפרותו הינה פסיבית ועיקר השתתפותו נעשית על ידי לחיצה בעכבר על התשובה הנכונה, כלומר הלומד מגיב לגירויים חיצוניים, הידע נתפס כאובייקטיבי, נתון ומוחלט, לילד אין חלק בעשייה, בתכנון, בידע קודם, ובאנליזה לידע חדש, הלמידה מאפשרת רכישת מיומנות אוטומטית, הקניית ידע מדויק ומוכן, הלומדה לא מציעה הבנת תהליך היווצרות הלמידה אצל הלומד, היחס לטעויות  של הלומד הוא לא בהבנת התהליך השגוי שיצר הלומד על מנת להגיע לתשובה הנכונה אלא מתן חיזוק שלילי קצר, הדור מהלומד לנסות שוב, אין כאן למידה חווייתית שבה הידע נבנה דרך חוויה של הלומד, אין פרשנות אישית ויצירת משמעות חדשה לידע קודם המביאה לשיפור ויכולות להתמודד עם פתרון בעיות דומות ללמידה שהתרחשה. זוהי למידה המבוססת על ניסוי וטעייה והבניית ידע עצמאית.

* לדעתנו המטרות האופרטיוביות ללימוד חשבון אכן הוכחו כיעילות, אך חשוב לציין שהן אינן יכולות לבוא על חשבון תרגול בסיסי ומעשי, כלומר המשחק יכל להיות תוספת חווייתית. 

* המשימה התבצעה על ידי כלל חברות הצוות בסיעור מוחין













מטלה 5:


במטלה זו קראנו את המאמר של כהן ועומר (2012) המציג דאגות של מורים שהשתתפו בתוכנית "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". מתוך המאמר פרטנו את ארבעת המקורות לדאגות אלה והבאנו דוגמאות לכל אחד שבתוכם התייחסנו לכיצד מציעים המחברים להתגבר על הדאגות האלה וליצור בקרב מורים "מוכנות לשינוי"?

ראשית דנו בדאגות העולות אצל מורים: חוסר בטחון, תחושת חוסר שליטה ופגיעה בלמידה פרסונאלית.
בהמשך הוצג המודל באפיון היבטים שונים שמעסיקים את המורה במהלך שנוי שהוא חווה: הכרה ומודעות, עניין בידע, עניין אישי, עניין בהתארגנות, עניין בתוצאות, עניין בשיתוף פעולה והתמקדות מחדש.

לבסוף, תהליך השינוי עשוי להיות מוצלח יותר, אם דאגות המורים נלקחות בחשבון.  חשוב שמובילי השנוי ישוחחו עם המורים, ינסו להבין מה מדאיג אותם. כמו כן, המידע שנאסף במחקר לגבי ההיבטים המעסיקים ומדאיגים את המורים בשלב זה, עשוי לסייע בתהליך.


  * אנו מסכימות עם המאמר לגבי התמודדותם של מורים רבים עם השינויים הטכנולוגים, מורים רבים חשים איום וחוסר בטחון ההתפתחות ההולכת וגוברת של הקדמה. יש להוסיף אם תינתן הכוונה מותאמת ע"י התנסות וחשיפה מוקדמת. התהליך עלול להיות מוצלח ואף לא תהינה התנגדויות מצד המורים.

* המשימה התבצעה על ידי כלל חברות הצוות בסיעור מוחין



לסיכום:

 במהלך כל המטלות נחשפנו לכלים חדשניים ושילוב טכנולוגיות בהוראה  אשר יכולים להוסיף צבע ולשמש שיטות לימוד מגוונות בעלות ערך מוסף עבור התלמיד בתהליך הלמידה, לגרום להעלאת המוטיבציה, לרכישת מיומנויות שלא נחשפו אליהן קודם, קרבה למקצוע וכו...

יום שני, 13 בינואר 2014


בס"ד

מטלה 7

שאלה

המאמר של כהן ועומר (2012) מציג דאגות של מורים שהשתתפו בתוכנית "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". פרט את ארבעת המקורות לדאגות אלה והביאו דוגמאות לכל אחד. כיצד מציעים המחברים להתגבר על הדאגות האלה וליצור בקרב מורים "מוכנות לשינוי"?

תשובה

נמצאו הבדלים מובהקים בפרופיל הדאגות של מורים המעידים על עצמם כמיומנים בישומי מחשב בהשוואה למורים שאינם מיומנים.

תהליך השינוי עשוי להיות מוצלח יותר, אם דאגות המורים יילקחו בחשבון בעת ניהולו.

נמצא כי שנויים שמקורם חיצוני אשר נכפו על בית הספר מגבירים בדרך כלל את התנגדות המורים לשינויים המוצעים, מאיימים על החופש האקדמי של המורה ובכך פוגעים בתחושת הפרופסיונאליות שלהם, ועשויים לעורר חוסר אמון וחוסר ביטחון אצל המורים (וינשטיין, 2000 ).

יחודו של המודל באפיון היבטים שונים שמעסיקים את המורה במהלך שנוי שהוא חווה.

שבעת השלבים הינם:        

הכרה ומודעות-

עניין בידע

עניין אישי

עניין בהתארגנות

עניין בתוצאות

עניין בשיתוף פעולה

התמקדות מחדש

מטרת המחקר הנוכחי, לאפיין את דאגות המורים שחוו את הפעימה הראשונה בתום השנה

הראשונה ליישום תוכנית התקשוב בבית ספרם. ללמוד, מהם ההיבטים שמעסיקים אותם ומהי

מוכנותם לשנוי.

2006) Hall & Hord ), הציגו מודל בן שבעה שלבים להתפתחות אופי הדאגה והעניין של המורים

ביחס לשינוי המתחולל בבית ספרם. המושג המרכזי במודל הוא " Concerns ", הוא משלב צרכים, רגשות, עניין, טרדות ודאגות בשקר לחידוש.

  1. שליטת המורים בישומי מחשב שונים
  2. מדדי דאגות המורים בהתייחס לתוכנית התקשוב הלאומית למאה ה 2
  3. ממוצעים וסטיות תקן של ההיגדים שהרכיבו את מדד מוכנות המורים לתוכנית התקשוב הלאומית למאה ה 21
  4. הדאגות והמוכנות לעבודה בתוכנית התקשוב לפי מידת השליטה בשימושי מחשב.
     

  1. ישנם הבדלים ניכרים בשליטת המורים ביישומים השונים. בעוד שבהתייחס לשימושים המסורתיים (כמו דואר אלקטרוני, חיפוש מידע, שליטה במעבד תמלילים ובניית מצגות) מעידים על עצמם רוב המורים כבעלי רמת שליטה גבוהה או מעולה, בשימושים הקשורים במיומנויות הדרושות לתוכנית התקשוב למאה ה 21-  העידו על עצמם רוב המורים (מעל ל 50% ) שהם בעלי רמת שליטה בינונית ומטה.
  2. מהמידע שהוצג בטבלה ניתן לזהות דאגות בולטות של המורים בשלב זה של השנוי (עניין אישי, התארגנות וכן התמקדות מחדש), בצד היבטים שאינם מעסיקים אותם כעת.
  3. באמצעות מתאמי פירסון נבחנו הקשרים בין מדד שליטת המורים בישומי המחשב לבין הדאגות
  4. השונות ומוכנותם לשינוי. ככל שהמורים תופסים עצמם כמיומנים יותר הם מגלים יותר הכרה ומודעות לתכנית מגלים פחות עניין אישי, מודאגים פחות מההתארגנות ומודאגים פחות מהתוצאות ,עוסקים יותר בשיתוף הפעולה, החששות הטכנולוגיים שלהם נמוכים יותר הם עוסקים יותר בהתמקדות מחדש ומוכנותם לשנוי רבה יותר .
     
     
     
     
    הצעת המחברים להתגבר על דאגות אלה  וליצור אצל המורים "מוכנות לשינוי":
     
    תהליך השינוי עשוי להיות מוצלח יותר, אם דאגות המורים נלקחות בחשבון.  חשוב שמובילי השנוי ישוחחו עם המורים, ינסו להבין מה מדאיג אותם. כמו כן, המידע שנאסף במחקר לגבי ההיבטים המעסיקים ומדאיגים את המורים בשלב זה, עשוי לסייע בניהול העמקת
    הטמעת "תוכנית התקשוב למאה ה- 21 " בבתי הספר בהם היא מופעלת ובבתי ספר נוספים.
    בשנוי של התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21 להטמעה ממשית נדרשת התייחסות מקיפה יותר, מעבר להקניית מיומנות בתקשוב. מדובר בתוכנית שמטרתה ליצר שנוי במעגל למידה מסדר שני ואף
    ולהביא לשינוי המודל המנטאלי או מסגרת ההתייחסות והערכים הקשורים בה. לכן נדרש לתת את הדעת על היבטים שונים, ביניהם יצירת מוכנות- בניית הבנה והפנמה לשם מה השנוי נחוץ עבור
    המורים ועבור בית הספר ואמונה שהשנוי בר מימוש.
    נמצא שבניית יכולת ומסוגלות נתפשת כחיונית בעת ניהול שנוי. במחקר זה נמצא כי מורים המרגישים שליטה במיומנויות מחשב גילו מוכנות רבה יותר לשנוי. מורים שחשו מיומנים בטאו פחות דאגה והיו
    פנויים לעסוק בהיבטים מתקדמים יותר של התמודדות עם השנוי: התמקדות מחדש. נראה כי יש להמשיך ולתת את הדעת על המשך ההכשרה, פיתוח מיומנויות התקשוב בקרב המורים ותמיכה שוטפת בצד הטכני והטכנולוגי.
     

יום שישי, 3 בינואר 2014


משימה מס' 6 לקורס שילוב טכנולוגי, בנושא תיאוריות למידה והשלכותיהן לפיתוח של יח"ל מתוקשבות.

שאלה 1:

מטרות אופטיביות ללומדה לימוד חשבון – ספירה עד 10:

מהלך המשחק בלומדה:

  • לכל מספר מתלווה ציור התואם את המספר, למשל, ליד הספרה 1 מופיעה דמות או ציור של חפץ אחד, ליד הספרה 2 מופיע ציור של שני פרחים וכן הלאה.
  • ספירה עד 5 - ספרו את הדמויות והקלידו את מספרן
  • ספירה של +1 - הוסיפו לדמויות עוד דמות, ובחרו את התמונה המתאימה
  • ספירה עד 5 - סיפור את הדמויות ובחרו תמונה עם אותה כמות דמויות
  • חיפושיות -  ספירת נקודות על חיפושית משה רבינו. הנקודות הן עד 6. 
  • מטרת המשחק היא ללמוד לספור עד 10.

מטרות אופרטיביות של היחידה:

1.     התלמיד ידע מושגי יסוד של מספריים.

2.     התלמיד יעצב יחס חיובי לספירה ולא יפתחו חרדה מפני מספרים.

3.     התלמיד יכיר את עולם המספרים עד 10.

4.     התלמיד ידע לספור עד 10.

5.     התלמיד ייעזר בחוש השמיעה ע"י השמעת הקריין את שם המספר.

6.     התלמיד ידע לזהות את המספר.

7.     התלמיד יבחין בין מספר הדמויות ויבחר בהתאם את הספרה המתאימה.

8.   התלמיד יזכור את צורת המספר, את אופן ואת הספירה עד 10.

מטרות אופטיביות של לומדת "חרוזים מתוקים":

מהלך המשחק בלומדה:   מופיעה דמות של חיה למשל עכבר ולמטה מופיעות שתי תשובות עם המילים המתחרזות אחת מהתשובות הכונה, למשל נשבר או מסולסל, לחיצה עם העכבר על המילה הנכונה (במקרה זה נשבר) משמיעה קריאת עידוד "כל הכבוד, אולם לחיצה על מילה לא נכונה משמיעה את הקריאה "נסו שוב" וכך לומד הילד ונחשף לעולם החריזה.

 

מטרות אופרטיביות של היחידה

1.    התלמיד יפתח מודעות לעובדה כי למילים שונות צליל דומה.

2.    התלמיד ידע להבחין בין שתי מילים ויצטרך לבחור את המילה המתאימה.

3.    התלמיד ישפר את מהירות ורציפות הקריאה

4.    התלמיד יקרא מילים תבניתיות.

5.    התלמיד ילמד לדייק בקריאתו.

6.    התלמיד יבין את הנקרא.

7.    התלמיד יתרגל קריאה על-פי הנחיות נתונות.

 

מטרות רגשיות

הגברת המוטיבציה ללמידה בכלל ולקריאה בפרט מאחר והלמידה מיושמת באמצעות מחשב עם תמונות צבעוניות ועם מתן חיזוקים חיוביים, מה שגורם להעלאת קצב העבודה, פיתוח לומד עצמאי.

שאלה 2:

שתי הלומדות תומכות בגישה הביהייביוריסטית, שבה הלמידה מיועדת לשינוי התנהגותם של הלומדים בתהליך של ניסוי וטעייה. בתהליך זה כמו בלומדות מתבקשים הלומדים לבחור את התשובה הנכונה ולהתאימה על פי התאמתה לציור המתאים או הצליל הדומה למילה שנשאלה דך שתהליך זה במידה ולא מתבצע כראוי מקבל התלמיד משוב באמצעות חיזוק שלילי שאומר לו "נסה שוב" עד אשר התלמיד מצליח לבחור את התשובה הנכונה ואז הוא מקבל חיזוק חיובי של "כל הכבוד". הגישה הביהייביוריסטית מיועדת לשינוי התנהגות הלומד, ואכן בלומדות אלו התלמיד משתנה הוא לומד לספור, לזהות מספרים, צלילים זהים למילים שונות, התלמיד מפתח את המודעות למילים וצלילם, לומד לספור עד 10, לומד להכיר את צורת כתיבת הספרה. וכמו כן מתגברת אצלו המוטיבציה ללמידה, להעלת קצב העבודה ולפיתוח לומד עצמאי וחושב.

שאלה 3:
אומנם בשתי הלומדות הנ"ל התרחשה למידה וחל שינוי אצל הלומד, אולם השתתפות הלומד היא פסיבית, ועיקר השתתפותו נעשית על ידי לחיצה בעכבר על התשובה הנכונה, כלומר הלומד מגיב לגירויים חיצוניים, הידע נתפס כאובייקטיבי, נתון ומוחלט, לילד אין חלק בעשייה, בתכנון, בידע קודם, ובאנליזה לידע חדש, הלומדה מאפשרת למידת מיומנות אוטומתית, הקניית ידע מדויק ומוכן, הלומדה לא מציעה הבנת תהליך היווצרות הלמידה אצל הלומד, היחס לטעויות  של הלומד הוא לא בהבנת התהליך השגוי שיצר הלומד על מנת להגיע לתשובה הנכונה אלא מתן חיזוק שלילי קצר, הדור מהלומד לנסות שוב, אין כאן למידה חוויתית שבה הידע נבנה דרך חוויה של הלומד, אין פרשנות אישית ויצירת משמעות חדשה לידע קודם המביאה לשיפור ויכולות להתמודד עם פתרון בעיות דומות ללמידה שהתרחשה. זוהי למידה המבוססת על ניסוי וטעייה והבניית ידע עצמאית.